המים המתים של ירושלים

בעתירה לבית הדין הגבוה לצדק (בג"ץ 7192/04)"ועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית" דרש להפסיק את החפירות וקבורה לא-חוקיות המבוצעות ע"י הוואקף הירדני לאורך הכותל המזרחי של חומות העיר העתיקה ירושלים והר הבית כדי למנוע הרס לאתר ארכאולוגי בין החשובים בעולם. שופטי בג"ץ בפסיקתם בעתירה הראו לנו שהמדע וארכאולוגיה יכולים להתגמש לטובת הסטטוס-קוו על הר הבית ולכן החליטו שלא לאכוף את החוק ולהתעלם מההפרות המרובות, כולל הפרה חמורה של "פקודת בריאות העם", חוק משנת 1940 שהוריש לנו המנדט הבריטי.

(קברות ליד שער הרחמים, הר הבית)

ב"פקודת בריאות העם", האוסר על הפעלת בית קברות ללא אישור של משרד הבריאות, ישנו גם סעיף המגדיר במונחים ברורים את המרחק המינימלי הנדרש בין הקבורה למאגרי המים. אומנם ועדת השופטים, ובראשה הנשיאה מכהנת הנוכחית של בג"ץ, השאירה את הסעיף החיוני לבריאות הציבור ללא תשומת לב הראויה וללא כל משמעות בפסיקה.

בהעדר אכיפת חוק הישראלי, הוואקף הירדני הכין עשרות קברות המחכות לבעליהם למות. הפלא המודרני הזה, שנחפר ונבנה מתחת ליסודות של שער הרחמים, השער העתיק ביותר של העיר העתיקה ירושלים, יכסה בכתם בושה האפור של בטון לא רק את האוצרות ההיסטוריות השייכות לכלל האומה היהודית ברחבי העולם, אלא גם את התוצר של הפירוק האנושי אשר ישחרר חצי ליטר לכל קילוגרם של משקל, נוזל המכיל בקטריות נגיפים, וירוסים, פטרת, שאריות כימותרפיה או כל שאר האוצרות שצבר הגוף הנקבר במהלך החיים.

כל האוצרות אללו יחלחלו דרך החורים בקבר, דרך החומה העתיקה, לאט ובטוח בדרכם אל הקרקע ואל המים התת-קרקעיים הרבים בהר הבית. 

(מנהרות הר הבית המוצפות במים)

ניתוח המקרה של פריצת ביוב בצפון הר הבית בשנת 2001 הראה  כי הזיהום הגיע עד למעיין גיחון והביא לזיהומו של המקור המים ההיסטורי אשר שימש את עם ישראל בימיו של מלך שלמה בן דויד.

מומחים רבים בעולם סבורים כי קבורה מהווה מקור זיהום שעלול לסכן את הציבור. כך לדוגמה בשנת 1863 הזיהום הנגיפי של בית קברות בברלין זוהה כמקור להתפרצות מחלת הטיפואיד אשר גזלה חיים של התושבים עד 1867. בקטריות קוליפורמים, חיידקים שמקורם בצואה, היו לסיבה של הריח המתוק של מים שהיו קרובים לבתי העלמין של פריז, במיוחד בעונות החמות. אפשר לציין עוד מספר רב של דוגמאות ומחקרים, אשר גרמו לחקיקה של כללים, הנחיות וחוקים מחמירים רבים בעניין הקבורה בכל רחבי העולם. אולי הגיע העת שגם אנחנו נשקול זאת? אך לא רק נשקול, כי נקיים את החוק לפי מה שטוב לנו. 

הקבורה אסורה במקום לפי החוק.

הוואקף הירדני איננו מסכים לסימני ריבונות חוק ישראלי.

הוואקף ממשיך בהכנות קבורה ובניה.

 לעניות דעתי, הפסיקה שאומרה הייתה להתקבל, היא בדיקה מידית של הסכנות התברואה על הר הבית וסביבתו. כל יום שהתהליך של הטיפול בנושא נדחה, עלול לעלות לציבור ביוקר בבריאות ובכסף, גם בעקבות התחלואה שכנראה מתרחשת מזה זמן רב ותמשיך לאיים על בריאות הציבור כל עוד הזיהום נמשך.

(המקור-המסירה-המקבל)

ניתוח התפרצויות המחלות שנגרמו ברחבי העולם ע"י נגיפים מזהמים מעיד חד-משמעית על השפעה סוציו-אקונומית גבוהה מאוד לציבור כתגובת שרשרת. כך לדוגמה, בשנת 1996 מחלתם של 268 תלמידים בבית הספר ביפן בהתפרצות של E.COLI  התבטאה  בנזק כלכלי המוערך בכ-21 מיליון יין (200 אלף דולר). זאת היא עלות המינימלית במקרה זה אם להניח כי מדובר באוכלוסיה צעירה שלא מעורבת בייצור , תעשייה ומסחר. יותר מרבע הסכום הוערך כהוצאה על מחקר של האירוע. למרות ההוצאה לא ניתן היה לציין מהו בדיוק המקור לחיידק, אף שנבדקו כל האפשרויות כולל ספקי המזון.

( מהו המקור? - בית קברות ללא אישור, בצדו המזרחי של הר הבית )

( מהו המקור? אחד החיידקים הנפוצים בזיהומים או דומים לו )

 ( המסירה/העברה כיצד? -לפי מקורות הערביים המים מקורם בברזיות אינם מצנרת העירונית, אלא ממקורות תת-קרקעיים ) לדוגמא Fountain_of_Qayt_Bay סביל קאיית באי

מפה של הר הבית

( כיצד מתבצעת המסירה? - דרך מגע או שתייה - קרקע ומקורות המים המרובים )

( מי חשוף לסכנה? מי המקבל? - תלמידים במבנה של שער הרחמים - מרחק <10 i="">

( מי חשוף לסכנה? - הציבור המבקרים הרבים )

כמובן שכמות כזאת של אנשים חייבים מים רבים, חלק מהברזיות הרבות בהר הבית מחוברות לצנרת של ספק מים העירוני. המאגרים שמזינים חלק מהברזים, הם סביבת המחיה הנוחה לחיידק, ובעקבות כך סכנה תברואתית מזיהום שמקורה היה וישנו בקבורה בסביבת המגן של 250 מטר בניגוד להנחיות של הארגון הבריאות העולמי ושל משרדי הבריאות במדינות רבות.

( המרחק המינימלי בין קבורה למים לפי תקנות World Health Organization הוא 250 מטר )

בגלל הקושי לטפל בנזק - פינוי, חיטוי וניקוי המפגע המזהם והזיהומים בשרשרת, כמו זיהום מעיין הגיחון כפי שקרה ב-2001 פעולות הצלה עלולים לעלות ביוקר. בנוסף צעדים לטיהור האתר, בסבירות גבוהה יסכנו את כל הממצאים הארכיאולוגיים שתרם נתגלו בהר הבית - נזק שלא ניתן להעריך.

(התפרצות מים מאבני הכותל המערבי - האם הזיהום יגיע עד לכאן?)

( האם גם הוא היה חשוף לסכנה? )

הפתרונות שצריכים להיבדק הם מעבר למערכת הניקוז מסודרת שעלותה במקרים דומים הגיעה לחצי מיליון יורו, אך לא תמיד פתרה את הבעיה. במקרה שלנו, בגלל הסמכות לזרימה ומאגרי המים הרבים והציבור הרב הנחשף לסכנה מדי יום, לא נוכל להסתפק בכך ועדיף להסיר את המפגע הסביבתי הנ"ל לחלוטין, לפי שנצטרך לדון בטיהור הזיהום המאגרים שעלול לעלות ביוקר עוד יותר ומורכב מבחינה הנדסית עוד יותר.

לא בג"ץ התחיל לקבור ולזהם את הר הבית, אך אם בית המשפט הגבוה לצדק, לא רואה צדק בשמירה על חיי הציבור ומתיר פגיעה מתמשכת בבריאותם של תושבי ואורחי ירושלים, אז חייבים לומר את האמת: בית המשפט הנ"ל הוא לא לצדק ולא ראוי להיות בית המשפט.

ירושלים - המים המתים (רוסית\אנגלית)
Иерусалим - Мертвая Вода